הקרייה יוגה – הפרק השני של היוגה סוטרה

טאפאס הוא אחד המושגים המרתקים;

טאפאס – להט התרגול, האש המטהרת, סיגוף גוף

מקור המילה tapas הוא בשורש הסנסקריטי tap שפירושו 'לבשל'. האש (בסנסקריט, אגני) של תהליך הבישול מטהרת וגורמת לטרנספורמציה במזון. טאפאס מתורגם לעיתים לחום, ב"עץ היוגה" ב.ק.ס. איינגאר אומר כך:

תרגום הטאפאס לרוב הוא סיגוף, אך המשמעות האמיתית מבוטאת טוב יותר כתשוקה בוערת. זו תשוקה בוערת לנקות כל תא בגוף ובחושים, כך שהגוף והחושים יהיו תמיד טהורים ובריאים ולא יוותר מקום לאי-טוהר לחדור למערכת שלנו

כדי לשנות הרגלים שאנחנו יודעים שהם מזיקים אנחנו צריכים כוח, יש ליצור התנגדות, והתנגדות זו יוצרת חיכוך שיוצר חום שמטהר, מחזק ומשנה אותנו – זהו טאפאס. טאפאס מבטא אפוא תכונה שנחוצה כדי לדבוק ב-אביהאסה.

המשמעותיים בתרגול יוגה. הוא מיוחס ליצירת חום פנימי ולאימון שיש בו מאמץ, משמעת עצמית, ריכוז והתכוונות, הנחוצים לטיהור הגוף ולריסון התודעה. בתרגול האשטנגה יוגה ובחיים עצמם הטאפס הוא משמעותי , והתנסינו ביצירת חום ככוח בונה עוצמה פנימית, מנקה את הגוף ומשקיט את התודעה.

שילוב של טאפאס, סוואדהיהיה ואישוורה פראנידהאנה הוא קריה יוגה (קרמה יוגה) וככה נפתח הפרק השני של יוגה סוטרה .

טאפאס – להט, תשוקה בוערת לתרגל; טאפאס דרוש לנו כדי שנוכל להתחיל לתרגל ולדבוק בתרגול לנוכח קשיים.
סוודהיהיה – (Sva -עצמי, adahya – לימוד); זהו חלק מהתרגול והכלים שאני רוכשים כדי להכיר את המיינד שלנו.
אישוורה פראנידהנה-  היא  התמסרות לאל, אבל קריה יוגה לא דורשת קבלה של מושג האל.

המשמעות המדוייקת  של אישוורה פראנידהנה היא התרכזות באיכות הפעולה ולא בפירותיה. כלומר אנו אמורים לפעול בעולם לא מתוך מחשבה על פירות הפעולה; הפירות לא שלנו, עלינו להקדישם לישות עליונה מעלינו.
השילוב של  שלושתם לפי פטאנג'אלי, הוא קריה יוגה ( היוגה של פעולה). כל אחד מהשלושה חשוב באותה המידה, אם הטאפאס דומיננטי אנו עלולים לגלוש לעודף פעילות וגאווה, ללא לימוד עצמי אין אפשרות להתקדם ולאזן את מרכיבי האישיות, וללא מסירת פירות הפעולה אני עלולים לטפח אגואיזם וגאווה ולהעמיד את עצמנו במרכז.

קריה יוגה היא אפוא תהליך של טרנספורמציה של המיינד שמאפשר להשתחרר מהקלאשות.

הקלשות הם:

1. אַוִידְּיׇּה – בורות.

2.אַסְמִיטָה – אנוכיות.

3+4. רָאגָה + דְּוֵשָׁה – הפרדה לא טבעית של משיכה ודחייה.

5. אַבְהִינִיוֵשָׁה- הצמדות לחיים.

בחמשת הסוגי המכאוב הללו הבורות היא הסיבה וכל הארבעת האחרים הם בעצם התוצאה של הבורות – וזאת הסיבה היחידה לסבל עצמו .

הבורות היא הסיבה לאנוכיות ,להצמדות, דחייה ודבקות בחיים.